״הכלים הכי שימושיים שלי הם מעדר ומזמרה״ אומר היינן הסיציליאני סלבטורה )טּורִ י( מרינו כששואלים אותו על העשייה הייננית שלו. ״אצלנו במשפחה עוברת מדור לדור התפישה שאת היין עושים בכרם. כשיש לך פרי בריא וטוב, ההתערבות שלך בתהליכים ביקב יכולה להיות מינימלית״. שטחה של החווה האקולוגית שנושאת את שמו, אזיינדה אגריקולה סלבטורה מרינו, הוא 55 דונם. 15 מהם מוקדשים לגפנים, והיתר - לחיטת דורום לפסטה, זיתים, גינת ירק ועצי פרי. באתר היקב מוצעות למכירה חבילות פסטה מסמולינה חיטה מלאה שיוצרו בחווה ללא תוספת חומרים כימיים. הן מתחרות על תשומת הלב עם טורי ביאנקו )לבן( וטורי רוסו )אדום(, בקבוקי היין שעליהם תוויות בסגנון גרפי ייחודי. ּ הכרם מצוי בקונטראדה )חלקה( ב ֹ ּואו ֹ נִ יוִינִ י )בתרגום חופשי: יין טוב( באזור היין אֶ לו ֹרו ּ פ ַּק ֹ ִינו שבפינה הדרום מזרחית של סיציליה, לא הרחק משמורת הטבע ונדיקארי. ״אני לא בחרתי את החיים האלה, הגפנים בחרו אותי״, טּורִ י אומר. כשהקים את היקב ב,2017- היה לראשון במשפחתו להפיק יין, אבל הוא גאה להיות חוליה בשרשרת של 5 דורות אנשי כרמים. החקלאות של טּורִ י אורגנית )ללא הסמכה מאושרת(, בתוספת התייחסות למועדי הירח כמקובל בגישה הביו-דינמית. הוא מקפיד לשמור על מגוון ביולוגי התורם לאיזון בריא של האדמה, החי והצומח, ומיקומה של החווה ליד שמורת טבע מסייע בכך. הגפנים מעוצבות בצורת שיח וגדלות על קרקע סלעית מאד של גיר וחרסית. הן מדושנות בקומפוסט אורגני בלבד ומטופלות ידנית מזמירה ועד בציר. סלבטורה מייצר מעט מאד יין עדיין העשויים מן הזנים הנפוצים ביותר באי קאטאראטו בלבן ונרו ד׳אבולה באדום. טורי ביאנקו למרות שמו הוא למעשה יין כתום קליל וסופר מהנה. זהו יין כתום ידידותי מאוד שכולם יכולים ליהנות ממנו, ואינו מיועד אך ורק ל׳אולטראז׳ של הז׳אנר. היין קל ומרענן עם ABV נמוך כאמור, עם צבע צהוב כתמתם עמוק וחמיצות רעננה אשר נורא קל לחבב. היין מפגין פרחוניות, המתפתחים לכיוון של פירות נשירים ועשבי תיבול, עם סיומת מינרלית מלוחה שהופכת אותו ליין נהדר לאוכל ים תיכוני. ֹ טּורִ י רוסו הוא יין אדום עשוי נֶ רו ֹ ד'אֲ בו ֹ לָ ה, ״השחור של )העיר( אֲ בולָ ה״, הזן האדום הנטוע ביותר בסיציליה. הוא מאופיין בקליפה עבה מאד ובה ריכוז גבוה של חומרי צבע, אותם אנטוציאנינים שופעי בריאות שנותנים ליין את גונו העמוק, השחור, על שמו הוא קרוי. ֹ במשך מאות שנים נשלחו ענבי נֶ רו ֹ ד'אֲ בו ֹ לָ ה בסירות מן הנמל של אֲ בולָ ה לכל רחבי איטליה, שם העניקו מצבעם ליינות שנעשו באזורים השונים, והזן לא היה ידוע מחוץ לגבולותיה. בשנות ה-׳80 וה-׳90 דחפו את הכרמים לתת יבול גדול שהבשיל לרמות סוכר גבוהות. התוצאה הייתה שיינות סיציליה סווגו כיינות ״כמות״ עתירי אלכוהול, שאיכותם נמוכה ֹ ומחירם זול. רק בעשרים השנים האחרונות החלו עושים מנֶ רו ֹ ד'אֲ בולָ ה יינות זניים איכותיים ומכרמים שיבולם מצומצם. כרמים אלה, שמבטאים יפה את הטרואר הגעשי של סיציליה, ֹ אפשרו לנרו ד׳אֲ בולָ ה לרכוש לו שם ואוהדים באיטליה ובעולם.